אלברט גלילוב לרשימת ההשקה
ספרו של אלברט גלילוב

לכבוש מרחקים, לשבור גבולות

מסע אישי בין אדמה, כביש ולילות ארוכים — אל המקומות שבהם הגוף נחלש, המחשבות מתחדדות והדרך מגלה לנו מי אנחנו באמת.

הצטרפות לרשימת ההשקה קראו את הפרק הראשון

הספר בתהליך כתיבה והוצאה לאור

אלברט גלילוב במרתון ברצלונה
הסיפור שמאחורי הספר

המרוץ הסתיים. הדרך לא.

אלברט גלילוב סיים כעשרה מרתונים וריצת אולטרה אחת למרחק 100 ק״מ. בריצת אולטרה למרחק 166 ק״מ הוא פרש בקילומטר ה־95.

בעולם הריצה קוראים לזה DNF — קיצור באנגלית ל„לא סיים את המרוץ”. מאחורי שלוש האותיות האלה עומד רגע אנושי מאוד: ההבנה שהמטרה שאליה התכוננת במשך חודשים לא תושלם הפעם.

הקצב המהיר, התזונה והפציעה הכריעו את המרוץ, אבל לא את החלום. הספר נולד מתוך המרחק שבין האכזבה לבין ההחלטה לקום, ללמוד ולחזור חכם יותר.

אלברט גלילוב בתחנת ריצת האולטרה ל־166 ק״מ, עם מספר חזה 12 ואפוד ריצה
ריצת 166 ק״מ · צילום: Dan J. Gelvan Photography
מתוך הספר

שני פרקים ראשונים, פתוחים לקריאה

פרק 01

כשהלב התחיל לרוץ

לפעמים כל מה שצריך זה רגע אחד.

נער בן חמש־עשרה מהשכונה בבאר שבע יוצא לריצה בלי שעון ובלי מטרה. יום אחרי, מורה לחינוך גופני אומרת לו: "ראיתי אותך רץ אתמול."

לקריאת הפרק המלא
פרק 02

למה דווקא אולטרה?

זו שאלה ששואלים אותי הרבה.

מהמרתון הראשון בטבריה, דרך מעטפה עם הפתעה לברצלונה, ועד ההחלטה לקפוץ ישר ל־100 ק״מ בסובב עמק.

לקריאת הפרק המלא
קולות מהדרך

סימנים על השביל.

רגעים מתוך הספר — כמו סימוני דרך שמופיעים בדיוק כשצריך אותם.

הסיום ב־100 ק״מ, עם הבן

„הוא קפץ לתוך המסלול, ואני, למרות עייפות שכבר הכריעה כל שריר בגוף שלי, אחזתי בידו. את 50 המטרים האחרונים חצינו יחד — אבא ובן.”

מתוך פרק 5 · האולטרה הראשון שלי

„האולטרה לא בודק כמה מהר אתה רץ — הוא בודק כמה רחוק אתה מוכן ללכת.”

על הקצב

„הדרך הארוכה שוחקת את האגו, מפרקת את הפחדים, מסירה את המסכות. אתה נשאר רק עם עצמך.”

על הדרך הארוכה
מה לוקחים לדרך

לא רק סיפור. גם כלים לחיים.

  • דרך שמתאימה לחיים

    איך לבנות מסע שמתחשב בגוף, בעבודה, במשפחה ובזמן שבאמת עומד לרשותנו.

  • כשהראש מבקש לעצור

    כלים מנטליים לרגעים שבהם הספק מתגבר, והלב צריך להזכיר לנו מדוע יצאנו לדרך.

  • ללמוד להאט

    כי באולטרה הקצב הוא רק נתון. סבלנות, הקשבה וניהול נכון הם שמובילים רחוק.

  • לשנות מסלול בלי לוותר

    עצירה, פציעה או תוצאה שלא תכננו אינן סוף הדרך — הן מידע שמאפשר לבחור נכון את הצעד הבא.

  • לא לרוץ לבד

    המשפחה, החברים והאנשים שמלווים אותנו הם חלק מהמסע, גם כשהרגליים הן אלה שעושות את הקילומטרים.

האדם שמאחורי הדרך
אלברט גלילוב בכובע ריצה ואפוד, על רקע נוף הרים

על המחבר

אלברט גלילוב — רץ אולטרה, נשוי לעינת ואבא לארבעה. לוחם עבר בגדוד 890 של הצנחנים.

אלברט רץ מאז גיל 15 — מהמסלולים בהדר יוסף, דרך המרתון הראשון בטבריה ועד לריצת 100 ק״מ וההכנה ל־100 מייל.

הוא כותב מתוך החיים עצמם: זוגיות, הורות, עבודה, אימונים וחלומות שלא תמיד מסתדרים לפי התוכנית. זה אינו סיפור של דרך מושלמת, אלא של אדם שבוחר להמשיך גם אחרי שנעצר.

מתוך הספר · הקדשה

לכם, הרצים והרצות,
לכל מי שיצא אל הדרך עם רגליים רועדות ולב בוער. לכל מי שהרגיש את הכאב, את העייפות ואת הספק — ובחר להמשיך.

האולטרה לא נמדד רק בקילומטרים. הוא נמדד ברגעים שבהם כל תא בגוף צועק לעצור, אבל הלב אומר להמשיך.

כי בסוף הדרך לא מחכה רק קו סיום.
מחכה שם הגרסה הטובה ביותר שלכם.

רוצו רחוק. רוצו חזק. רוצו עם כל הלב.

באהבה,
אלברט גלילוב

הדרך ממשיכה גם בפייסבוק

עדכונים על הספר ועל הדרך, בעמוד „לכבוש מרחקים, לשבור גבולות”.

לעמוד הספר בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)